אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק עט

פרק עח

פסוק א

אלהים. אתה אלהים איך תתאפק על אשר באו גוים בנחלתך:

לעיים. כן דרך החרבות להיות מלאים מגלי אבנים:

פסוק ב

נתנו וכו׳‎. כי לא נתנום לקבורה:

פסוק ג

ואין קובר. כי הנשארים פחדו לצאת ממקום מחבואם ולקברם:

פסוק ד

היינו חרפה. השכנים היו מחרפים אותנו:

פסוק ה

עד מה. עד מתי יהיה כן וכי תאנף לנצח וכי תבער קנאתך כמו אש שהולך ושורף עד תומו:

פסוק ו

שפוך. הסר החמה מאתנו ושפוך אותה על הגוים אשר לא יירצו לדעת אותך:

פסוק ז

אכל. כלו והשמידו:

נוהו השמו. החריבו מדורו זה בה״‎מ:

פסוק ח

אל תזכר וכו׳‎. אם אמנם עתה נשוב אליך:

מהר. במהירות רב תקדים לנו רחמיך כי דלונו מאד בתכלית העוני ואין לנו כח לסבול עוד:

פסוק ט

על דבר. בעבור כבוד שמך לבל יחולל:

למען שמך. המורה שאתה רחום וחנון:

פסוק י

למה יאמרו וגו׳‎. למה יאמרו הגוים איה אלהיהם אם אלהים הוא יריב ריב עמו יודע לזאת יודע:

פסוק יא

אנקת:. צעקת האסיר:

הותר. התר קשרי הנאסרים להוציאם להריגה:

פסוק יב

והשב. כמו שעשה לנו כן השב גמול פורעניות אל שכנינו:

שבעתים. שני פעמים שבעה ר״‎ל רבת פעמים השב להם גמולם:

אל חיקם. הפורעניות תביא אל חיקם ולא יטה לכאן ולכאן:

חרפתם. גמול חרפתם אשר חרפוך:

פסוק יג

ואנחנו. ואז אנחנו שאנו עמך וגו׳‎ נודה לך לעולם בעבור זה ונספר תהלתך להדורות הבאים:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה