מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק עו
פסוק ב
נודע. אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה:
בישראל. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ג
ויהי בשלם. אז ידעו הכל אשר סוכו ומדורו של המקום הוא בציון ובירושלים:
פסוק ד
שמה. סביבות ירושלים שבר וביטל להב ברזילי חצי הקשת:
מגן וחרב. גם שבר מגן וחרב ואת המלחמה עד עולם מבלי תקומה:
פסוק ה
נאור אתה. אתה הוא המנהיר והמצהיל ויותר חזק מההרים אשר בהם חיות הטורפים והוא משל על חיל סנחריב:
פסוק ו
אשתוללו. חיל סנחריב שהיו אבירי לב למלחמה נעשו שוטים לבלי דעת לערוך מלחמת ונרדמו בשינה וכל אנשי החיל לא מצאו ידיהם לערוך מלחמה והוא ענין מליצה לומר שכולם נפלו פגרים מתים:
פסוק ז
מגערתך. שגערת בחיל סנחריב נרדם ונשתקע בשינה הרכב והסוס:
פסוק ח
ומי יעמוד. מי יוכל להתקיים:
מאז אפך. משעה שחרה אפך משא״כ מחרון אף ב״ו שלפעמים תשש כחו:
פסוק ט
משמים. כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם:
פסוק י
בקום. בעת קום אלהים לעשות משפט סיבה היא להושיע כל ענוי ארץ לעולם כי בזה יפחדו מלהרע להם:
פסוק יא
חמת אדם. החמה היא המביא ההודאה לה׳ כי סוף הדבר אשר יענשו:
שארית חמות. ובעבור זאת תחגור מסביב לאסור ולקשור שארית החמה ר״ל לא יכעסו עוד מעתה:
פסוק יב
נדרו. אתם בני ישראל נדרו נדרים ושלמו אותם לה׳:
כל סביביו. העובדי כוכבים היושבים סביבות ירושלים בשומעם מפלת סנחרב יביאו מנחה בעבור המורא של ה׳ ופחד גאונו:
פסוק יג
יבצור. כי כאשר ימניע הגאוה והכעס של המושלים אז הוא נורא ומאויים למלכי ארץ כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם: