מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק סא
פסוק ג
מקצה הארץ. כשהיה נלחם עם ארם אמר כשאני בקצה הארץ רחוק מא״י כאשר לבי מעוטף בצרות אקרא אליך שתנחם אותי:
בצור ירום ממני. ר״ל שאנצח מלכים החזקים ממני:
פסוק ד
כי היית. מעולם היית מחסה לי כמגדל חזק:
פסוק ה
אגורה. וכ״כ אגורה באהליך עד עולם להיות נסתר בו מפני האויב והוא ענין מליצה:
אחסה וגו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ו
שמעת. מעולם שמעת לנדרי אשר נדרתי בעת הלחמי מול האויב כי נתקבל ברצון ונתת ארץ האויב להיות ירושת ישראל יראי שמך:
פסוק ז
ימים. לזה גם עתה שמע לי ותוסיף ימים על הימים שאני בהם עתה ולא אמות ביד האויב ושנותי יהיו כשני כל הדורות והם שבעים שנה:
מלך. על עצמו אמר וכן כי אין המלך יוכל אתכם (ירמיה ל״ח) וצדקיה אמר על עצמו:
פסוק ח
לפני אלהים. בבה״מ מבלי לכת לארץ העמים להלחם בם:
חסד ואמת. חסדי המקום ואמיתת הבטחתו יהיה מזומן לשמרו מן האויב מבלי מלחמה:
פסוק ט
כן. ר״ל כמו שאני מזמר כאשר אנצח המלחמה כן אזמר לעד כאשר לא תבוא עלי מלחמה כלל:
לשלמי. בעת אשלם נדרי בכל יום אזמר אז לשמך כי מוטב לי לדור נדרים בכל יום עד שלא באה עלי המלחמה מלדור בעת המלחמה שאנצל מן האויב ולנצח אותו: