מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק נד
פסוק ב
מסתתר. מתחבא אצלינו:
פסוק ג
תדינני. תדין דיני לקחת נקמתי:
פסוק ה
כי זרים. אנשי הזיפים המה זרים משאול ואינם מבני משפחתו ועכ״ז קמו בי למסרני בידו:
ועריצים. אנשים החזקים ממני מבקשים נפשי ואין בי כח לעמוד כנגדם:
לא שמו. ומעולם אין פחד אלהים לנגדם ולא ימשכו ידם ממני מיראת ה׳:
פסוק ו
הנה אלהים. עם כי אין הכח בידי אבל הנה ה׳ הוא עוזר לי והוא יהיה בעזרת סומכי נפשי:
פסוק ז
ישיב הרע. הרע הזה בעצמו ישיב לאויבי המסתכלים בי לרעה:
באמתך. בעבור שאתה אל אמת לשלם לאיש כגמולו לזה הכריתם כאשר חשבו לי:
פסוק ח
בנדבה. ברוח נדיבה וטובה ר״ל בשמחת הלב אזבחה לך קרבנות:
כי טוב. כי שמך הוא טוב:
פסוק ט
כי מכל וגו׳. כי טובה כפולה עשה עמדי אותי הציל מכל צרה אשר חשבו אויבי לעשות לי ועוד ראתה עיני באויבי מה שחפצה לראות בהם: