מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק לא
פסוק ב
אל אבושה. לזה מהראוי שלא אבוש לעולם אף שאין בי זכות והצילני בצדקתך:
פסוק ג
הטה אלי. לשמוע תפלתי:
לצור. דומה לסלע חזק ולבית מצודות והוא מבצר חזק:
פסוק ד
למען שמך. המורה על הרחמים:
תנחני. בדרך ישרה:
פסוק ה
טמנו לי. הסתירו עלי שאפול בה:
פסוק ו
בידך. בפקדון אתן רוחי בידך ועליך לשמרו:
פדיתה. עבר במקום עתיד ור״ל הן ידעתי שתפדה אותי ממות כי אתה אל אמת להחזיר הפקדון:
פסוק ז
השומרים. המצפים לתשועת גלולים:
פסוק ח
אשר ראית. נתת לב לראות עניי וידעת צרות נפשי:
פסוק ט
ולא הסגרתני. לא מסרת אותי ביד האויב והעמדת רגלי במקום מרחב שלא אמעד:
פסוק י
עששה. בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו׳:
פסוק יא
ביגון. בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במ״ש:
בעוני. בעבור עוני כשל כוחי ונדבקו עצמי:
פסוק יב
מכל צוררי. מכל מה שעושים לי צוררי הייתי לחרפה להרואים בי כי מלעיגים עלי:
ולשכני. היודעים יותר ממה שעושים לי צוררי להם אני מאד לחרפה:
ופחד למיודעי. אני לפחד להם כי בראותם צרתי יפחדו לנפשם שלא יקרא להם כמקרי:
רואי בחוץ. הרואים אותי בחוצות נדדו מפני והלכו להם כי כן דרך אדם לברוח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס:
פסוק יג
כמת מלב. כמו המת הנשכח מהלב:
ככלי. ר״ל ככלי כל שהוא אשר כשהוא נאבד אין אדם זוכרו:
פסוק יד
דבת רבים. דברי רע מרבים המפחדים אותי מסביב:
בהוסדם. במה שהם מתייעצים עלי כולם יחד וחושבים לקחת נפשי ור״ל ובעבור שאני שומע כ״ז ואני כאלם לא יפתח פיו לזה אני שכוח בעיני כל כי חושבים שכלה תקותי:
פסוק טו
ואני. אבל אני אבטח בה׳ ולא אירא מהם:
אלהי אתה. ותעזרני מהם:
פסוק טז
בידך עתותי. כל העיתות שעברו עלי בין העתים לטובה ובין העתים לרעה הלא המה בידך על פיך נעשו:
הצילני מיד אויבי. כי הלא הכל בידך:
פסוק יז
האירה. הראה לי פנים מאירות והוא מדרך משל הנהוג בין אדם לרעהו:
פסוק יח
כי קראתיך. והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש:
ידמו. יכרתו לרדת לשאול:
פסוק יט
תאלמנה. מהראוי שתאלמנה שפתי שקר:
פסוק כ
מה רב. מה מאד רב הטוב אשר צפנת לתת ליראיך בעוה״ב ואף הרבה טובה פעלת להחוסים בך נגד בני אדם ר״ל אשר כל אדם חסו בו:
פסוק כא
תסתירם. כי הסתרתם בסתר הבאה מפניך להיות נסתרים מגבהות כל איש רשע מריב. מהמריבה הבא מהלשונות:
פסוק כב
כי הפליא. אשר גם לי עשה חסד נפלא לחזק אותי כאלו הייתי בעיר מבצר:
פסוק כג
בחפזי. כשהייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ״ש ויהי דוד נחפז (ש״א כ״ג) אז אמרתי נכרתי מנגד עיניך כי היה קרוב מאוד להמסר ביד שאול:
אכן שמעת. כי נוצלתי גם אז מידו:
פסוק כד
אהבו. לזה אהבו את ה׳ כי הוא שומר אנשי אמונים:
על יתר. על יתרון הגאות של עושי הגאוה:
פסוק כה
חזקו. כל המקוים לה׳ חזקו ואמצו לבבכם ותהיו בטוחים כי הלא תראו כי יש תקוה: