מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק ג · פסוק ח
קומה ה׳. הואיל ובטחתי בך מהראוי שתקום להושיעני:
כי הכית. הלא מעולם הכית את אויבי על הלחי ר״ל מכת בזיון וכמ״ש יתן למכהו לחי ישבע בחרפה (איכה ג׳:ל׳) ור״ל הכאת הלחי תחשב לחרפה:
שני רשעים. אשר היו חורקים עלי שנימו בחרות אפם בי הלא מעולם שברת ולזה גם עתה אל תרף ידך ממני: