מצודת דוד על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק כט
פסוק ב
וסרני וכו׳. הסרנים עם מחניהם מאה מאה לבד, עד תשלום האלף, וכן כל אלף בפני עצמו:
פסוק ג
מה העברים האלה. רצה לומר: מה המה עושים פה:
זה ימים. שישב עמי בגת:
או זה שנים. שישב בערי השדה:
ולא מצאתי וכו׳. רצה לומר: מיום שכנו אצלינו, הן בהיותו בגת, הן בהיותו בערי השדה, לא מצאתי בו מאומה רע:
פסוק ד
עליו. על אכיש:
אשר הפקדתו. אשר הנחתו לשבת שם:
ולא יהיה וכו׳. כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו:
ובמה. רצה לומר: וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול, למחול לו על מה שמרד בו, הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו, ועל הכוונה ההיא הולך אתנו:
פסוק ה
אשר יענו לו. אשר הרימו קול בעבורו על המחולות לאמר הכה וכו׳, ואם כן מעולם הוא שונא לפלשתים ומכה בהם, ואין לבטוח בו:
פסוק ו
כי ישר אתה וכו׳. אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן, וטוב בעיני בואך עמי במלחמה:
ובעיני. אבל בעיני וכו׳:
פסוק ז
ולא תעשה רע. דבר הרע בעיני הסרנים:
פסוק ח
כי מה. מדוע אשוב, כי מה עשיתי דבר רע:
פסוק ט
ידעתי. הן ידעתי שלא נמצא בך רעה, כי טוב וכו׳:
פסוק י
ועבדי אדוניך. רצה לומר: אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר: בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך:
ואור לכם. כשיאיר לכם היום, לכו לדרככם: