מצודת דוד על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק כו · פסוק יט
אם ה׳ וגו׳. אם הדבר מה׳ ומצד העונש, אקריב מנחה לה׳, ויהי רצון שיקבל לריח ניחוח, וירף ממני:
ואם בני האדם. הם הסיתו אותך עלי, כי הבחירה חפשית באדם באין מעצור:
ארורים הם. בני האדם האלו:
מהסתפח. מלהיות מאוסף בארץ ישראל היות עד הנה חשבתי, כאשר ראה המלך שנמסר בידי במערה ולא הרגתיו, יחדול עוד מדלוק אחרי אבל עתה שעם כל זה רודף אחרי, בעל כרחי ארחיק נדוד מארץ ישראל:
לאמר. כאלו יאמרו אלי לך עבוד וכו׳, כי גורשים אותי מבין ישראל, ללכת בין פלשתים ויונתן תרגם: איזל דוד ביני עממיא פלחי טעותא: