מצודת דוד על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק יד · פסוק טו
המצב והמשחית. המושל ואנשי המשחית, גם המה חרדו, עם כי מדרכם להיות אמיצי לבב:
ותרגז הארץ. אמר בלשון גוזמא והפלגה:
ותהי לחרדת אלהים. המחנה היתה לחרדה גדולה כי כאשר ירצה להגדיל דבר מה, סומכו למלת ׳אל׳ כמו [תהלים פ י]: וענפיה ארזי אל: