מצודת דוד על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק יט · פסוק יט
וגם תבן. רצה לומר, ואם בעבור המאכל לנו ולחמורינו אינם מכניסים, הלא ׳גם תבן׳ וכו׳, ואם כן מה מידם אקח:
ולאמתך. היא הפילגש:
ולנער עם עבדיך. להנער אשר עם עבדיך, ואת עצמו ופילגשו קרא עבדיו בדרך המוסר, וכמו שאמר ׳ולאמתך׳ על פילגשו; או אמר שיש בידו להאכיל לנערו עם עבדיו, ועל עבדי האיש הזקן אמר:
אין מחסור. אין שום דבר חסר ממני: