מצודת דוד על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ח · פסוק כז
אותו. רצה לומר, אותו משקל הזהב מהנזמים עשה מלבוש בצורת אפוד להיות לזכרון:
ויזנו וגו׳. שם במקום עמדו עבדוהו, כי הם עשאוהו לאחר זמן לעבודה זרה והלכו שם לעבדו:
למוקש. על שבאה התקלה על ידי גדעון נהרגו בניו: