אור ברסלב

מצודת דוד על שופטים· רבי דוד אלטשולר

פרק ו

פרק ה

פסוק ב

מפני מדין. להסתיר עצמן מפניהם:

פסוק ג

והיה אם זרע. רצה לומר, כאשר זרע והתחיל לצמוח:

פסוק ד

יבול הארץ. צמחי התבואות:

עד בואך עזה. מתחלת הגבול עד אשר תבוא אל עזה, וכאלו ידבר לנוכח מול האדם היודע המקום:

פסוק ט

כל לחציכם. הם מלכי כנען אשר לחצו אתכם בהלחמם עמכם:

פסוק י

ולא שמעתם בקולי. כאומר, בעבור זה באה הרעה עליכם:

פסוק יא

אשר ליואש. ׳האלה׳ היתה של יואש, שהיה מבני אביעזר, מבני מנשה:

להניס. רצה לומר, להבריח ולהטמין:

פסוק יג

בי אדני. בקש ממנו להשיבו על דבריו, ואמר לו, ואם אמת שיש ה׳ עמנו, למה אם כן מצא אותנו הרעה, ׳ואיה כל נפלאותיו׳, וכי כלו:

ועתה נטשנו. ואיך אם כן תאמר שה׳ עמי:

פסוק יד

ה׳. רצה לומר, מלאך ה׳:

בכחך זה. רצה לומר, בכח זה הזכות אשר למדת סניגוריא על ישראל, תוכל להושיעם:

הלא שלחתיך. ועשה השליחות:

פסוק טו

אלפי. האלף שבית אבי נמנה בו, הוא הגרוע מכולן, ואנכי הוא הקטן שבבית אבי, ומי ישמע לי ללכת אחרי:

פסוק טז

כי אהיה עמך. והכל ישמעו לך:

כאיש אחד. רצה לומר, מהרה ובקלות:

פסוק יז

אות. איזה מופת ופלא לדעת אשר אתה מלאך ה׳ מדבר עמי, כי לא היה רגיל בנבואה וחשב פן אין זה נבואה:

פסוק יח

והנחתי לפניך. ועשה לי בה אות:

פסוק יט

בא. אל הבית:

ויעש. רצה לומר, תקן ובשל:

ויגש. הגיש אליו המנחה הזאת:

פסוק כ

הלז. שהיה לפניהם:

שפוך. על הסלע:

פסוק כא

הלך מעיניו. רצה לומר, לא ראהו עוד:

פסוק כב

כי מלאך ה׳. כי עד הנה היה מסתפק בדבר, ולזה שאל אות:

אהה ה׳. רצה לומר, אתה ה׳, מילל אני כי לבי יפחד על אשר ראיתי מלאך, פניו מול פני:

פסוק כד

לו. למזבח:

ה׳ שלום. רצה לומר, פה אמר לי ה׳ שלום:

עודנו. עוד הוא עומד בעפרה שהיא מנחלת בני אביעזר:

פסוק כה

אשר לאביך. שהוא של אביך:

ופר השני. גם קח פר השני שנתפטם לעבודה זרה זה שבע שנים:

פסוק כו

המעוז הזה. הוא הסלע האמור למעלה (פסוק כ):

במערכה. רצה לומר, במקום ישר, שתוכל לערוך שם אבני המזבח:

הפר השני. והפר אשר לאביו, צוה לקחתו לבל יקריבו הם לעבודה זרה, ולא הוזכר מה נעשה בו, או זהו הפר אשר לאביו, וכמו שכתוב למעלה:

בעצי האשרה. להבעיר בהם האש:

פסוק כח

הבנוי. אשר נבנה זה מחדש:

פסוק כט

ויאמרו גדעון. לא פירש מי היו האומרים:

פסוק ל

וימת. רצה לומר, נמית אותו:

פסוק לא

האתם. וכי אתם תריבון בעבור הבעל, וכי אתם תושיעון אותו, בתמיה:

אשר. מי אשר יריב בעבורו יומת על ידי עד הבוקר, רצה לומר, טרם יבוא הבוקר השני:

אם אלהים הוא. אם יש בו אלהות, יריב בעצמו את ריבו:

פסוק לב

ויקרא לו. יואש קרא לגדעון בנו:

פסוק לג

ויעברו. את הירדן:

פסוק לד

ורוח ה׳. בא לו מה׳ רוח גבורה ואומץ הלב:

ויתקע. לסימן להאסף:

ויזעק. נאספו אחריו משפחת אביעזר:

פסוק לה

לקראתם. באו אל גדעון ואנשיו למולם:

פסוק לז

וידעתי. על ידי המופת הזה:

פסוק לח

ויזר. סחט להוציא הבלוע, והיה נמצץ ספל מלא:

תוכן העניינים

מצודת דוד על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה