מצודת דוד על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ד · פסוק כא
יתד האהל. היתד העשוי לתקוע בארץ עם שפולי האהל:
בלאט. לבל יעור משנתו:
ותצנח בארץ. הכתה במקבת על היתד עד שחלף רקתו ונתחב בארץ:
והוא נרדם. רצה לומר, על שהיה נרדם משתיית החלב ועיף על כי נס ברגליו, ולזה מת מיד: