מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק י · פסוק יא
אם ישך הנחש. את איש הוא בעבור שלא לחשו החבר שלא ישוך, אבל אם היו לחשו ומזהירו לא היה נושך:
ואין יתרון לבעל הלשון. המלשין אין לו מעלה יתירה מן הנחש, וכאומר שהוא עוד גרוע מן הנחש, כי דומים הם במה שאין להם הנאה במעשיהם, והנחש אם לחשו עליו ומזהירו אינו נושך, והמלשין הלא הוא מוזהר ועומד ואינו עוזב דרכו: