מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ט · פסוק ה
יודעים שימותו. ומתפחדים אם כן מן הדין ומתחרטים על פשעם:
אינם יודעים מאומה. רוצה לומר אין להם מה לדעת ואין תועלת בידיעה, כי אחר המיתה אין מועיל חרטה:
ואין עוד להם שכר. אין מקום לעשות עוד מצות לקבל שכר פעולה:
כי נשכח זכרם. אלא נשכח זכרם, כי כשהאדם חי ומתחרט על פשעו או עושה מצוה נזכר אז לטובה מה שאין כן המתים: