מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ד · פסוק יז
שמור רגלך וגו׳. בעת אשר תלך לבית המקדש, ולא תניח רגליך ללכת שמה בענין דבר הרע בעיני המקום כהבאות חטאות ואשמות, כי טוב שלא תחטא ולא תביא כפרה:
וקרוב לשמוע. יותר מתקרב האדם אל המקום ברוך הוא בתת לב לשמוע בקולו ולהיות נזהר מן החטא:
מתת. ממתן הזבח של הכסילים שחוטאים ומביאים קרבן כפרה:
כי אינם יודעים. רוצה לומר אינם נותנים לב לדעת מהו מעשה הרע ובקלות דעתם יחשבו שטוב בעיני המקום לחטוא ולהביא קרבן כפרה: