מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ד · פסוק ח
יש אחד. יש אדם שעושה מעשיו יחידי ואין שני עמו, כי לא ישתתף עם מי לסייעו בעמל מעשיו:
גם בן ואח אין לו. למען יירשו ההון שקבץ בעמל:
ואין קץ לכל עמלו. בכל עת יעמול ולא ינוח:
לא תשבע. אינה שבעה מהעושר שכבר קבץ כי אין די לו בזה, ולכן לא ינוח כי יחפוץ להרבות עוד:
ולמי אני עמל. רוצה לומר לא יחשוב לומר בשביל מי אני עמל ומחסר את נפשי מטובת ההשקט והמנוחה, הלא אין לי בן ואח לרשת אותי ואעזוב אם כן לאחרים חילי:
גם זה. רוצה לומר אף שהבטלה מגונה, מכל מקום מרבית העמל הוא הבל וענין רע: