מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ד · פסוק א
ושבתי. חזרתי וראיתי את כל הערעורים אשר נעשים בעולם:
והנה דמעת העשוקים. רוצה לומר דמעת הבכי של הנעשקים, הנה זוחלת ומטפטפת ואין להם מי לנחמם:
ומיד עושקיהם כח. אף שהמה נעשקים מיד עושקיהם בכח הזרוע, לא במשפט, עם כל זה אין להם מנחם: