מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק כו
שטוב לפניו. לפני האלהים הנזכר בענין, ורוצה לומר למי שמעשיו רצוים לפני האלהים:
נתן חכמה ודעת. לעשות בחייו צדקה וחסד:
ושמחה. לאכול ולשתות כאות נפשו:
ולחוטא. אבל לחוטא נתן בלבו ענין וחשק לאסוף הון רב למען יהיה משומר לאדם צדיק שהוא יקח הכל:
גם זה הבל. רוצה לומר אף שבא ההון שקבץ ליד אדם צדיק, עם כל זה גם זה הבל, כי יותר היה לו תועלת אם היה עושה בו צדקה וחסד בעצמו מרצונו:
ורעות רוח. על כי נלקח ממנו בעל כרחו שלא בטובתו נגד רצונו: