מצודת דוד על נחמיה· רבי דוד אלטשולר
פרק יא
פסוק א
להביא. מערי יהודה:
לשבת בירושלים. לשמרם מן העובדי כוכבים:
בערים. ישארו בעריהם:
פסוק ב
המתנדבים. אשר התנדבו מעצמם מרצונם שלא ע״פ הגורל ולפי שישיבת הכרכים קשה כי היוקר היה במקום רבת עם לזה תחשב לנדבה:
פסוק ג
ואלה וגו׳. הם הנאמרים במקרא שאח״ז ובירושלים ישבו וכו׳:
איש. כ״א ישב במקום אחוזתו בעריהם שהיה להם מאז עד שלא גלו ישראל וכו׳ ר״ל הם היו היושבים באחוזתם:
פסוק ד
מבני יהודה וגו׳. ולפי שלא ישבו בה מבני עשרת השבטים כ״א מתי מספר לזה לא זכרם פה עם שנזכרו בד״ה:
פסוק ה
בן השלוני. מבני שלה בן יהודה:
פסוק ו
כל בני פרץ. ומספר בני שלה כללם בד״ה עם בני זרח שלא הוזכרו פה:
פסוק ח
ואחריו. במעלה וחשיבות:
תשע וגו׳. ועמו תשע מאות וכו׳:
פסוק ט
פקיד עליהם. היה ממונה עליהם לראש:
משנה. שני במעלה אל המושל הממונה על העיר:
פסוק י
מן הכהנים. אשר ישבו בירושלים היו ידעיה וכו׳:
פסוק יא
נגיד. ממונה של בית אלהים:
פסוק יב
ואחיהם. חבריהם של ידעיה כו׳ עושי מלאכת עבודת המזבח היו במספר שמונה מאות וכו׳:
ועדיה וגו׳. אף הוא היה מהיושבים בירושלים:
פסוק יג
ואחיו. חבריו של עדיה אשר היו ראשים למשפחת אבותם היו במספר מאתים וכו׳ ואף הם ישבו בירושלים:
ועמשסי וכו׳. אף הוא ישב בירושלים:
פסוק יד
ואחיהם. של ראשי האבות:
פסוק טו
ומן הלוים. אשר ישבו בירושלים היו שמעיה וכו׳:
פסוק טז
על המלאכה וכו׳. היו ממונים על המלאכה הנעשה חוץ למקדש והיא לצורך המקדש כגון להביא עצים ואבנים לצורך בדק הבית וכדומה:
מראשי הלוים. והם היו ראשי הלוים:
פסוק יז
ראש התחלה, יהודה לתפלה. הוא היה הראש להתחיל בתחלה את ההודות וההלול לעת בוא זמן התפלה:
משנה מאחיו. היה שני לו מבין שאר אחיו:
ועבדא וגו׳. אף הוא ישב בירושלי׳:
פסוק כ
בכל ערי יהודה. ישבו בכל ערי יהודה כל איש בנחלתו:
פסוק כא
יושבים. היו יושבים בעופל והוא שם מגדל בירושלים:
על הנתינים. פקידים על הנתינים:
פסוק כב
ופקיד וגו׳. הפקיד על הלוים אשר ישבו בירושלים היה עוזי וכו׳:
לנגד מלאכת. הם היו הממונים על מלאכת הבית לחזק את הבדק ולהוסיף בבנין:
פסוק כג
כי מצות המלך עליהם. המלך צוה עליהם שיהיו הם הממונים על המלאכה ואמנה. קיום ותוקף המינוי הזאת הוטלה על המשוררים לתקן בדק הבית בכל יום ויום כפי הצורך:
פסוק כד
ליד המלך. היה מוכן למקום המלך לשאול מעמו את כל הדבר המצטרך לעם:
פסוק כה
ואל החצרים. אלה היושבים בערי החצרים הם ערי הפרזים מבלי חומה סביב בשדותם. במקום רבוי השדות:
ובנותיה. הכפרים הסמוכים לה:
וחצריה. מקומות קטנות הסמוכות לה:
פסוק ל
ושדותיה. בבתי השדות:
פסוק לא
מגבע. מקום התחלת מושבותם היו מגבע וישבו בה ובמכמש וכו׳:
פסוק לו
מחלקות. היו נחלקים לחלקים לשבת אנה ואנה מנחלת יהודה עד נחלת בנימין כי ישבו בזה ובזה: