אור ברסלב

מצודת דוד על נחמיה· רבי דוד אלטשולר

פרק יא

פרק י

פסוק א

להביא. מערי יהודה:

לשבת בירושלים. לשמרם מן העובדי כוכבים:

בערים. ישארו בעריהם:

פסוק ב

המתנדבים. אשר התנדבו מעצמם מרצונם שלא ע״פ הגורל ולפי שישיבת הכרכים קשה כי היוקר היה במקום רבת עם לזה תחשב לנדבה:

פסוק ג

ואלה וגו׳. הם הנאמרים במקרא שאח״ז ובירושלים ישבו וכו׳:

איש. כ״א ישב במקום אחוזתו בעריהם שהיה להם מאז עד שלא גלו ישראל וכו׳ ר״ל הם היו היושבים באחוזתם:

פסוק ד

מבני יהודה וגו׳. ולפי שלא ישבו בה מבני עשרת השבטים כ״א מתי מספר לזה לא זכרם פה עם שנזכרו בד״ה:

פסוק ה

בן השלוני. מבני שלה בן יהודה:

פסוק ו

כל בני פרץ. ומספר בני שלה כללם בד״ה עם בני זרח שלא הוזכרו פה:

פסוק ח

ואחריו. במעלה וחשיבות:

תשע וגו׳. ועמו תשע מאות וכו׳:

פסוק ט

פקיד עליהם. היה ממונה עליהם לראש:

משנה. שני במעלה אל המושל הממונה על העיר:

פסוק י

מן הכהנים. אשר ישבו בירושלים היו ידעיה וכו׳:

פסוק יא

נגיד. ממונה של בית אלהים:

פסוק יב

ואחיהם. חבריהם של ידעיה כו׳ עושי מלאכת עבודת המזבח היו במספר שמונה מאות וכו׳:

ועדיה וגו׳. אף הוא היה מהיושבים בירושלים:

פסוק יג

ואחיו. חבריו של עדיה אשר היו ראשים למשפחת אבותם היו במספר מאתים וכו׳ ואף הם ישבו בירושלים:

ועמשסי וכו׳. אף הוא ישב בירושלים:

פסוק יד

ואחיהם. של ראשי האבות:

פסוק טו

ומן הלוים. אשר ישבו בירושלים היו שמעיה וכו׳:

פסוק טז

על המלאכה וכו׳. היו ממונים על המלאכה הנעשה חוץ למקדש והיא לצורך המקדש כגון להביא עצים ואבנים לצורך בדק הבית וכדומה:

מראשי הלוים. והם היו ראשי הלוים:

פסוק יז

ראש התחלה, יהודה לתפלה. הוא היה הראש להתחיל בתחלה את ההודות וההלול לעת בוא זמן התפלה:

משנה מאחיו. היה שני לו מבין שאר אחיו:

ועבדא וגו׳. אף הוא ישב בירושלי׳:

פסוק כ

בכל ערי יהודה. ישבו בכל ערי יהודה כל איש בנחלתו:

פסוק כא

יושבים. היו יושבים בעופל והוא שם מגדל בירושלים:

על הנתינים. פקידים על הנתינים:

פסוק כב

ופקיד וגו׳. הפקיד על הלוים אשר ישבו בירושלים היה עוזי וכו׳:

לנגד מלאכת. הם היו הממונים על מלאכת הבית לחזק את הבדק ולהוסיף בבנין:

פסוק כג

כי מצות המלך עליהם. המלך צוה עליהם שיהיו הם הממונים על המלאכה ואמנה. קיום ותוקף המינוי הזאת הוטלה על המשוררים לתקן בדק הבית בכל יום ויום כפי הצורך:

פסוק כד

ליד המלך. היה מוכן למקום המלך לשאול מעמו את כל הדבר המצטרך לעם:

פסוק כה

ואל החצרים. אלה היושבים בערי החצרים הם ערי הפרזים מבלי חומה סביב בשדותם. במקום רבוי השדות:

ובנותיה. הכפרים הסמוכים לה:

וחצריה. מקומות קטנות הסמוכות לה:

פסוק ל

ושדותיה. בבתי השדות:

פסוק לא

מגבע. מקום התחלת מושבותם היו מגבע וישבו בה ובמכמש וכו׳:

פסוק לו

מחלקות. היו נחלקים לחלקים לשבת אנה ואנה מנחלת יהודה עד נחלת בנימין כי ישבו בזה ובזה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על נחמיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה