אור ברסלב

מצודת דוד על נחמיה· רבי דוד אלטשולר

פרק א

פסוק א

דברי נחמיה. ר״ל נחמיה כתב ספר זה:

שנת עשרים. למלכות דריוש הפרסי:

פסוק ב

מאחי. מחברי:

נשארו. על כי רוב הגולה ישבו בבבל בשבי ומעט עלו לזה אמר בהם ל׳ שארית:

ועל ירושלים. על בנין חומותיה:

פסוק ג

ובחרפה. העובדי כוכבים מחרפים אותם:

נצתו. שרופים באש כשהיו מאז:

פסוק ד

ישבתי. ר״ל ישבתי משומם:

ימים. ר״ל כמה ימים:

פסוק ה

שומר הברית. הגמול שהבטיח בברית:

פסוק ו

ועיניך פתוחות. לראות בדמעות עיני:

היום. ר״ל בעת ההיא:

ואני. ר״ל ומתודה מה שאני ובית אבי חטאנו:

פסוק ז

חבול וכו׳. ר״ל שחתנו דבריך ולא שמרנו וכו׳:

פסוק ח

אתם תמעלו. כאשר אתם תמעלו ואני אפיץ וכו׳:

פסוק ט

ושבתם. וכאשר תשיבו אלי אז אף אם יהיו הנדחים מכם בקצה השמים וכו׳:

את שמי. את שכינתי:

פסוק יא

עבדיך. חוזר על עצמו:

תפלת עבדיך. חוזר על כל המתפללים אשר חפצים ליראה וכו׳:

והצליחה. וחוזר ומפרש דבר ההצלחה שיתנהו לרחמים לפני המלך שימלא שאלתו:

ואני. אין זה מדברי התפילה רק אמר על עצמו שהיה משקה למלך ולהסביר מה שנאמר אח״ז שהביא יין לפני המלך:

תוכן העניינים

מצודת דוד על נחמיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה