מצודת דוד על נחום· רבי דוד אלטשולר
פרק ג · פסוק ג
פרש מעלה. הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעל׳ בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה:
ואין קצה לגויה. לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת: