מצודת דוד על משלי· רבי דוד אלטשולר
פרק כח · פסוק כה
רחב נפש. המתאוה למלאות נפשו בכל דבר בשפע רב דרכו לחרחר ריב בעבור רוגז הלב על כי יחסר לו בכל עת והוא דואג ועצב בעבור התאוה ובעבור המריבה ומשמן בשרו ירזה אבל הבוטח בה׳ שהוא יזמין לו די מחסורו ולא יוסיף עצב הרי הוא נעשה דשן ושמן: