מצודת דוד על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק יד
איה ה׳. כאומר, עם שנלקח אליהו, הנה איה ה׳, הלא השגחתו ויכלתו לא כלה:
אף הוא. רצה לומר אף הוא בהוייתו בכל עת, ולא נשתנה. ודוגמתו (יחזקאל כג מג): עתה יזנו תזנותיה והיא. ורצה לומר, עדיין היא בהוייתה כשהיתה מאז או, מוסב הוא על ויכה וכו׳, ורוצה לומר, אף אלישע עשה כמעשה אליהו, וכשהכה המים נבקעו הנה והנה וכו׳ [ומעתה הולך ומונה יחד כל הנפלאות שעשה אלישע]: