מצודת דוד על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק יא · פסוק כה
כל ימי שלמה. מעת שסרח עד יום מותו:
ואת הרעה. רצה לומר: רעתו של רזון היתה עם הרעה אשר עשה הדד, כי אם היה לבדו לא היה יכול לו:
ויקץ. מאס בישראל, ולא אבה שימשל עוד בארם כאשר מאז, ששם דוד נציבים בארם כמו שנאמר בשמואל ב (ח י):
וימלוך. ומלך הוא בארם, ולא נציב מלך מישראל: