מצודת דוד על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק א
על כל ישראל. רוצה לומר: מעתה קבלוהו כולם באהבה, בראותם בחכמתו:
פסוק ב
הכהן. אולי העמידו למשוח מלחמה, תחת צדוק שהועמד לכהן גדול, ואף שדוד העמיד את עירא להיות במקום צדוק כמו שנאמר בשמואל ב (כ כו), אולי מת עירא עד לא הועמד:
פסוק ג
המזכיר. ממונה על ספר הזכרונות:
פסוק ד
כהנים. צדוק כהן גדול, ואביתר סגן, כמו שנאמר בשמואל ב (שם פסוק כה):
פסוק ה
על הנצבים. היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין, אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו:
רעה המלך. ישב עמו בתמידות, להשתעשע עמו:
פסוק ו
על הבית. כל צרכי הבית היו נעשים על פיו:
על המס. הוא המס האמור למטה (ה כז): ויהי המס שלשים אלף איש:
פסוק ז
על כל ישראל. המה היו ממונים על כל ישראל, לקחת מהם די צורך פרנסת בית המלך, וכל אחד כלכל חדש בשנה, וגבה מבני אנשי המחוז אשר הועמד עליו:
פסוק ח
ואלה שמותם. של הנצבים:
בן חור. כל אלו הנזכרים בשם אביהם, לא היו ידועים מעצמם כי אם בשם אביהם:
בהר אפרים. היה ממונה בהר אפרים, לקחת מהם לכלכל את המלך בחדשו:
פסוק י
לו שוכה. רוצה לומר: גם על שוכה היה ממונה, לקחת מהם לצורך פרנסת בית המלך:
פסוק יב
עד אבל וגו׳. רוצה לומר: מהעבר מזה עד אבל מחולה, ומזה עד מעבר ליקמעם:
פסוק יג
חות יאיר. תרגם יונתן: כפרני יאיר:
אשר בגלעד. אשר עמדו בארץ הגלעד:
ששים ערים. בחבל ארגוב היו ששים ערים גדולים וחומה מסביב:
פסוק טו
בנפתלי. בנחלת נפתלי:
פסוק טז
ובעלות. והיא היתה מנחלת יהודה:
פסוק יט
בארץ גלעד. רוצה לומר: ביתר המקומות, כי על חות יאיר שעמדו בארץ הגלעד, היה נציב אחר:
ארץ סיחון וגו׳. רצה לומר: גלעד היתה החצי משל סיחון, והחצי משל עוג:
ונציב אחד. רצה לומר: ועוד נציב אחד אשר היה בכל הארץ, ממונה על כולם, והוא עזריה בן נתן האמור למעלה:
פסוק כ
על הים. על שפת הים: