מצודת דוד על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק ט
ועתה. הואיל ואתה תמלוך תחתי, אל תנקה אותו מהעון הזה, מבלי לשלם לו גמול הראוי:
כי איש חכם אתה. ותוכל למצוא העילה, את אשר תעשה לו:
שיבתו. רצה לומר: אל תחוש להדרו בעבור שיבתו:
בדם שאול. רצה לומר: לא תניחו למות על מטתו, כי אם ישפך דמו בחרב: