מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק נח · פסוק ז
הלא פרוס. באמת ביום ההוא פרוס לחמך ותן למי שהוא רעב ואין לו מה יאכל ועניים מרודים. עניים הנאנחים על כי לא ימצאו מקום לחסות בו הביאם אל ביתך. כי תראה. כאשר תראה ערום מבלי לבוש תכסהו משלך:
ומבשרך. לא תתכסה עצמך מקרובך לבל יראוך: