מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק נו · פסוק יא
והכלבים עזי נפש. כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים משביעה כי בכל עת יתאוו תאוה:
והמה רועים. וכן השרים ההמה הרועים את עצמם להתענג בתענוגים אינם יודעים בינה להשכיל אשר מי שמשוקע בתענוגים הוא חסר מהם כי בכל עת יתאוה להוסיף וא״כ הוא מאוד מעונה:
לדרכם פנו. כל אחד פונה לדרכו במקום שיוכל לענג נפשו:
איש לבצעו. כל אחד פונה לבצוע בצע:
מקצהו. רצה לומר כולם עושין כן מן הקצה אל הקצה והוא מקרא קצר: