מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מט · פסוק ד
ואני אמרתי. כשהייתי מוכיחם ולא הטו אוזן חשבתי מתחלה אשר יגעתי לריק כי הואיל ולא הועלתי א״כ לא אקבל שכר:
לתוהו וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
אכן. אבל באמת משפט גמולי הוא עם ה׳ ושלם ישלם הואיל ועשיתי את שלי:
ופעולתי. שכר פעולתי הוא עם אלהי וכפל הדבר במ״ש: