מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מז · פסוק ט
שתי אלה. האלמנות והשכול תבאנה ברגע אחת כי מיד כשנהרג בלשאצר נלכדה העיר וגלו אנשיה:
ביום אחד וכו׳. יפרש בזה מה הם השתים:
כתומם. כדרך השלמתם באו עליך מבלי מחסור:
ברוב. עם רוב כשפיך ר״ל אף שאת מרובה בכשופים לא נצלת מידם
בעצמות עם חזקת חבריך אשר חזקו מאד וכפל הדבר במ״ש: