מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק לז · פסוק כז
ויושביהן. יושבי הערים ההן עשיתים להיות קצרה ידם מלהלחם למולך ונשברו ונתביישו:
עשב שדה. כעשב שדה:
וירק דשא. מקום הירוק שבדשא החלש מאד:
חציר גגות. כחציר הגדל על הגגות שהוא חלש:
ושדמה. כשבלים הנשדפים טרם נגמר בשולם לבוא לכלל קמה כי אז המה חלושים עד למאד ור״ל הנה אני הוא המתיש לפניך את העכו״ם ולא בעוצם ידך נצחתם: