מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ל · פסוק כז
הנה שם ה׳. מפלת אשור שהוא שם גבורתו של המקום הנה המפלה ההיא בא ממרחק רצה לומר מן השמים על ידי המלאך המכה בהם:
בוער אפו. הבערת האף וכובד המשא העמוסה על אשור בא ממרחק מן השמים:
שפתיו. שפתי ה׳ והוא דברי הנבואה על מפלת אשור:
ולשונו וכו׳. כפל הדבר במ״ש: