מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק כט · פסוק ט
התמהמהו ותמהו. חזר להוכיחם ואמר התעכבו להתבונן הרבה ותמהו על עצמכם איך נהיתה הרעה הזאת לעזוב דברי הנביא האמת ולהתפתות מנביאי השקר:
השתעשעו ושועו. התעסקו בצעקה וזעקו מרה על קלקולכם:
שכרו. המה שכורים ולא משתיית יין ר״ל המה מבולבלים בדעתם כשכור:
נעו. המה נעים ונדים כדרך השכור שאינו יכול לעמוד ביושר כ״א מתנענע:
ולא שכר. לא משתיית השכר וכפל הדבר במ״ש: