מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק כח · פסוק ד
והיתה וכו׳. הדר תפארתו הדומה לציצת הנובל אשר היא לעטרה על ראש גיא שמנים:
כבכורה. חוזר על והיתה האמור בתחלת המקרא לומר עטרת הגאוה תהיה כתאנה שנתבכרה בטרם יהיה הקיץ והוא עת בשול התאנים כולם:
אשר יראה וכו׳. אשר מיד כשיראה אותה הרואה יבלענה מיד כשהיא עדיין תלויה על הענף ואינו ממתין עד שיתלוש ואמר שכן ימהר האויב להשפיל גאותם: