מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק כז · פסוק ח
בסאסאה. ר״ל במדה שחטאו במדה ההיא נפרע מהם ולא העיר כל חמתו:
בשלחה תריבנה. כשהיה מריב עמה להפרע ממנה היה שופך חמתו על השדות והגנות לשלוח בהם שידפון וארבה ולא פגע בנפשות תחלה:
הגה. הסיר הפרי ברוחו הקשה ביום שמנשבת בו רוח קדים העזה שברוחות: