אור ברסלב

מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר

פרק כ

פרק יט

פסוק א

בשנת וכו׳. אז התחיל אשור לעשות גבורות ולכבוש ארצות העמים:

פסוק ב

ופתחת השק. כי ישעיה היה מתאבל על גלות עשרת השבטים ולבש השק על מתניו לצער ולאבל ואמר לו המקום שיתיר השק מעל מתניו וישאר ערום כי אותו לבד לבש:

הלוך. היה מהלך ערום ויחף:

פסוק ג

שלש שנים. זהו סימן מה שיהיה בסוף שלש שנים על מצרים ועל כוש:

פסוק ד

כן ינהג. כמו שהלך ישעיה כן ינהג וכו׳:

וחשופי שת. מגולה עגבות ערות מצרים וכן כוש כי כבר זכר שניהם ואמר מצרים לרוב גנותן שנאמר בהם גודלי בשר (יחזקאל טז):

פסוק ה

וחתו. ישראל שהיו מביטים לעזרת כוש והיו מתפארים בבטחון מצרים בבוא מפלתם יחתו ויבושו ממבטם ותפארתם:

פסוק ו

יושב האי הזה. זהו א״י שהוא בגבול הים:

כה מבטנו. כזאת עלתה האומות אשר היינו מביטים אליהם לעזרה אשר חשבנו לנוס אליהם להנצל ממלך אשור:

ואיך נמלט אנחנו. אם כך עלתה בהם ולא יכלו למלט את עצמם איך נמלט אנחנו בעזרתם:

תוכן העניינים

מצודת דוד על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה