מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק יז · פסוק ט
ערי מעוזו. ערי המבצר שהיו לו למעוז וחוזק:
כעזובת החורש והאמיר. עזובות תהיינה מיושביהן כמו היער שהוא עזוב מבני אדם וכמו הנוף העליון מן האילן שלרוב גבהה עזובה היא מאנשים כי אין מי עולה שמה:
אשר עזבו. חוזר על מלת כעזובת לומר וכעזובה אשר עזבו הכנענים מפני בני ישראל כי רבים מהכנענים עזבו עריהם והלכו להם מפני בני ישראל בעלותם ממצרים:
והיתה שממה. ותהיה ארצם שממה מאין יושב: