מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק יד · פסוק כ
לא תחד. לא תהיה כאחד להיות שוה למלכי העכו״ם בדבר הקבורה לנוח בכבוד:
כי ארצך שחת. ולזה פחד מאד עד שהוציאוהו מקברו:
עמך הרגת. כמ״ש ואמר להובדא לכל חכימי בבל (דניאל ב׳:י״ב):
לא יקרא וכו׳. בניו שהם זרע מרעים לא יקרא לזמן רב לומר אלו מזרע נ״נ כי במהרה יכרת זרעו: