מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק י · פסוק טו
היתפאר. אמר הנביא וכי מהראוי שיתפאר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה ר״ל הלא אשור אינו אלא כגרזן ביד האל ולא בכוחו יגבר:
אם יתגדל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
כהניף שבט. כאילו השבט עם מרימיו הניף את השבט רצה לומר אפילו כח שניהם עשתה את ההנפה:
כהרים מטה. כאלו המטה הרים וכו׳ וכפל הדבר במ״ש:
לא עץ. הנה באמת לא העץ הוא המרים כי אם האדם הוא המרים ור״ל הנה כן לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם המקום שהמשילו: