אור ברסלב

מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר

פרק ב

פרק א

פסוק ב

באחרית הימים. בימי המשיח:

הר בית ה׳. ההר שיעמוד עליו בית המקדש:

בראש ההרים. בהר החשוב והראש שבכל ההרים:

ונשא. ינשא במעלה וחשיבות:

פסוק ג

והלכו. עם לעם:

ואמרו. אלו לאלו:

ויורנו. המקום ילמד אותנו ע״י יודעי התורה:

מדרכיו. מה מדרכיו:

כי מציון. כי התורה האמתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם:

פסוק ד

ושפט. ר״ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין האומות בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעמים רבים:

וכתתו. ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם:

פסוק ה

בית יעקב. הנביא מזרזם לומר הואיל וכן יהיה נלכה נא באור ה׳ ר״ל באור התורה והמצוה כי יש תקוה:

פסוק ו

כי נטשתה. הנביא מיסב הדבור כלפי המקום ואמר כי עד הנה בדין עזבת עמך כי מלאו כשפים יותר מבני קדם המלאים כשפים:

ובילדי נכרים ישפיקו. מספיקים עצמם במחשבות ועצות פילוסופיות ואינם חוששים למחשבת התורה ועצתה:

פסוק ז

ותמלא. בעבור שארצו של העם הנז׳ נתמלא בכסף ובזהב וכו׳ ובעבור שנתמלא ארצו סוסים כו׳:

פסוק ח

ותמלא. מוסב למעלה לומר בעבור שנתמלא ארצו כסף וכו׳ לכן נתמלא ארצו אלילים וכן נאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב׳:י׳):

ישתחוו. כולם ישתחוו כל אחד למעשה ידיו:

פסוק ט

וישח. בעבור זה יהיה כ״א כפוף ושפל:

וישפל. כפל הדבר במ״ש:

ואל תשא. הן ידעתי שלא תשא להם העון:

פסוק י

בוא. אז יאמר איש לאחיו בוא להטמן בנקיקי הצור ובמחילות העפר מפני הפחד והוא ענין מליצה כי אין מסתור לפניו:

פסוק יא

עיני גבהות וכו׳. אז ישפיל עיני גבהות שבאדם ר״ל בעלי הגאוה:

ושח וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

ונשגב וכו׳. אז יודע לכל שהכח הוא לה׳ לבדו:

פסוק יב

כי יום. יש יום מוכן לשלם לכ״א כפי הגמול:

פסוק יג

ארזי הלבנון וכו׳. הוא משל על המלכים והשלטונים:

פסוק יד

ועל כל ההרים וכו׳. ר״ל על היושבים שמה:

פסוק טו

מגדל גבוה. ר״ל הבוטחים במבצר חוזק המגדל:

פסוק טז

אניות תרשיש. ההולכים באניות על ים תרשיש:

שכיות החמדה. השרים היושבים בהיכלי עונג הרצופים ברצפת אבנים חמודים:

פסוק יז

ושח. אז יושפל גבהות האדם:

פסוק יח

כליל יחלוף. את כולם יעביר מן העולם:

פסוק יט

ובאו. עובדי כוכבים יבואו להטמן במערות וכו׳:

הארץ. יושבי הארץ:

פסוק כ

אשר עשו לו. אשר עשו כולם כ״א לעצמו להשתחות אליה:

לחפור פרות. מוסב על מלת ישליך לומר האלילים ישליך אל החפירות העמוקות ואל חורי העטלפים:

פסוק כא

לבוא. ר״ל כשילך לבוא בנקרות הצורים וכו׳ אז בדרך מהלכו ישליך האלילים מידו:

פסוק כב

חדלו לכם. מנעו עצמכם מעבודת האלילים כי תבינו הדבר מן האדם אשר יש נשמה באפו הראיתם במה נחשב הוא הלא תצא רוחו ישוב לאדמתו ואיך א״כ ראוי לעבוד האליל שאפילו נשמת חיים אין בו:

תוכן העניינים

מצודת דוד על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה