מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק נא · פסוק ט
רפאנו. כאלו הבאים ההם אשר שכנו בבבל ישיבו לומר הן עשינו רפואות לבבל אבל לא נרפתה ולכן עזבוה ואל תעסקו עוד ברפואתה והיא ענין מליצת הלעג:
ונלך. ואנחנו נלך משם כי אם נלך לארצנו לבל יתדבק בנו חלי מכאובה:
כי נגע. רצה לומר משפט פורענותה מאד גבהה עד כי נגע אל השמים:
ונשא וכו׳. כפל הדבר במ״ש: