מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מו · פסוק כז
ואתה אל תירא וכו׳. בא לנחם בני הגולה לבבל לבל יתייאשו מן הגאולה בראותם שמצרים גלו למקום קרוב וחזרו מהר והם גלו למרחוק ועדיין לא שבו ובעבור זה יחשבו פן ישתקעו שמה לכן אמר ואתה אל תירא וכו׳:
מרחוק. מארץ מרחק שגליתם שמה:
ושב יעקב. יהיה בשובה ונחת והשקט ושאנן ואין מי מחריד אותו: