מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק לא · פסוק ה
בהרי שמרון. עם כי עתה המה שוממין:
נטעו. עבר במקום עתיד ור״ל הנוטעים ינטעו הכרמים והם יחללוה בשנה הד׳ כמ״ש ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה׳ (ויקרא י״ט:כ״ד) שצריך להביא הפירות לירושלים ולאוכלן שם או לפדותן ולחללן על כסף ויוציא הכסף בירושלים ואמר שהנוטעים יחללום ולא יקחם האויב כמאז ומגודל הרבוי לא יוכלו להביאם לירושלים ויחללום על כסף: