מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ל · פסוק כא
והיה אדירו ממנו. רצה לומר מלכו יהיה מישראל:
ומושלו וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
והקרבתיו. אני אקרב אותו והוא יהיה נגש אלי להתקרב ר״ל אטע בלבו יראת ה׳ והוא יהיה מוסיף והולך:
כי מי הוא זה. בא ליתן טעם למה בתחלה אקרבו ואח״ז יגש אלי ואמר כי מי הוא זה האיש אשר התחייב את לבו לגשת אלי להתקרב אם לא אסייעו לקרבה ולהתדבק בי: