מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק כ · פסוק ט
ואמרתי. פעמים רבות אמרתי בלבי לא אזכור בפניהם שם ה׳ על פי ולא אדבר עוד נבואה בשמו:
והיה בלבי. אבל הנבואה היה בלבי כאש בוערת וכנוס בעצמותי:
ונלאיתי. נעשיתי נלאה ועיף לסבול בי הנבואה ולא יכולתי להתאפק לבלי לאמרה: