מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק טו · פסוק טו
אתה ידעת ה׳. את הרעה שעושים לי אנשי ענתות:
זכרני ופקדני. זכור בי והשגיח עלי ועשה לי נקמה מרודפי:
אל לארך אפך תקחני. ר״ל אל תניחני לאריכות אפך בנקמתי אבל מהרה חושה תנקום נקמתי מהם:
דע. תן לב לדעת מה שאני נושא וסובל חרפה בעבורך במה שאני מתנבא בשמך: