מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ט · פסוק ט
על ההרים. על חורבן ההרים אשר לא צמחו ארים קול בכי ויללה:
ועל נאות מדבר. על חורבן אהלי הרועים אשר במדבר ארים קינה כי נעשו שממה ואין איש עובר שם ולא נשמע קול מקנה כי האויב שללם עצמו:
נדדו הלכו. נדדו ממקומם והלכו להם כי רוב העופות ישכנו במקום אנשים כי שם ימצאו פירות ופרחי אילנות וזרעים למאכלם וכאשר יהיה שממה ילכו להם והבהמות יקחם האויב: