מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ג · פסוק יט
ואנכי אמרתי. מתחילה כשלקחתיך לי לעם אמרתי בלבי באיזה ענין אשימך בין הבנים ודומה להם ר״ל להיות דומים למלאכי מעלה הנקראים בני אלהים כמ״ש ויבואו בני האלהים (איוב א׳:ו׳):
ואתן לך. ולזה נתתי לך ארץ חמדה נחלה מפוארה לכל צבאות הגוים כי כולם משתוקקים ומתאוים לה ומפארים אותה על כי הוא מקום השראת השכינה והוא מבוא גדול לירוא את ה׳ להיות כמלאכי מעלה:
ואומר. אמרתי בענין זה תקראי לי אבי ולא תשובי מאחרי עד עולם: