מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק מ · פסוק טז
וחלונות אטומות. בהתאים היו חלונות סתומות ר״ל לא היו פתוחות מבלי סתימה כלל אלא היו סתומות במחיצה בהירה וזכה לבוא האורה דרך בה:
ואל אליהמה. החלונות ההם היו במזוזותיה הפונות לפנימה לשער כי תא הקיצונה שאצל השער מזה ומזה היו פתחיהן זה מול זה ופנו אל חלל השער החיצון שהיה מכ״ה אמות כמפורש למעלה ובמזוזות הפתחים ההם היו החלונות אולם ביתר התאים יתכן שלא היו חלונות במזוזותיהן כי לא היה שם רב האורה:
סביב סביב. ר״ל כן היה לתאי הקצונים של כל שער ושער:
וכן לאלמות. גם לכל האולמות היו חלונות אטומות:
וחלונות. עוד היו חלונות בכל התאים אשר מסביב והם יפנו לפנים לחלל עזרת נשים כי כותל עזרת נשים היה להם לכותל מאחוריהם ובכותל ההיא היו חלונות כי העזרות לא היו מקורות והיה האור רב בהן:
ואל איל. בכל מזוזה היה כותרת ממעל בצורת אילני תמר: